בני זוג צוברים במהלך חיי נישואיהם רכוש רב, ולמעשה כל אותו רכוש נצבר בתקופת הנישואין שייך לבני הזוג במשותף. הרכוש יכול שיהא: בית מגורים, רכב נוסעים, עסק משפחתי, חשבונות בנק, חסכונות, זכויות סוציאליות מעבודה, קופות גמל, ביטוחים, פנסיות ועוד. גם אם הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג, הרכוש הנצבר במהלך תקופת נישואיהם הינו משותף לבני הזוג.

חשוב לציין כבר עתה כי יש להתייחס למועד נישואי הצדדים, אם זוג נישא לאחר החלת חוק יחסי ממון (שנת 1974)- לא יבואו בחלוקת הרכוש, רכוש שצבר מי מבני הזוג טרם נישואיו, או מתנות וירושות שנתקבלו בתקופת הנישואין.

ביום 1.1.1974 נכנס לתוקף חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973. לכן זוגות שהתחתנו, לאחר כניסתו לתוקף של החוק, מושפעים ממנו, וזוגות שהתחתנו לפני תאריך זה מושפעים מפסקי הדין של בית משפט העליון הידועים כ"ההלכה הפסוקה", השונה מהחוק באופן מהותי.
על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 חלה הלכת השיתוף.

כאשר דירת המגורים תימכר, עת הגירושין, יחולקו כספי המכירה באופן שווה בין הצדדים. במקרה בו צד רוצה להמשיך ולהתגורר בדירה – יהיה עליו לשלם לצד השני את החלק המגיע לו באופן יחסי. חשוב לציין כי "הדברים יפים" הן לזכויות והן לחובות, כלומר- גם חובות שנצברו במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג - יהיו משותפים לשניהם ויהיה עליהם לשלמם, כל אחד את חלקו באופן שווה.

על אותו עיקרון, בעת פירוק השיתוף, יחולקו כל נכסי הצדדים באופן שווה ביניהם, כך גם רכב הנוסעים, הכספים בחשבונות הבנק ולמעשה כל מטלטלין ו/או זכות השייכת למי מהצדדים כאמור, למעט מספר נכסים, אשר לא יחולקו בחלקים שווים בין בני הזוג, כמו למשל נכסים שצבר מי מבני הזוג טרם נישואי הצדדים, או נכסים שניתנו בירושה במהלך נישואי הצדדים כאמור לעיל ועוד.

רבים המצבים בהם קיימת זכות ו/או חובה לצד כלפי הצד השני, עת הגירושין, וחשוב לקבל ייעוץ מקצועי מעו"ד בתחום, על מנת למקסם את החלוקה באופן שוויוני והוגן בין בני הזוג.

אך מה אם זוג נישא לפני שנת 1974, כיצד יחולק הרכוש עת הגירושין לפני החלת חוק יחסי ממון?

בתי המשפט עושים הבחנה בין שתי תקופות זמן בעת חלוקת רכוש בין הצדדים בעת הגירושין. לגבי בני זוג אשר נישאו לפני שנת 1974 חלה חזקת השיתוף. ומהי חזקת השיתוף? חזקת השיתוף קובעת כי כל רכוש שנצבר במהלך שנות נישואי הצדדים והקשור לחיים המשותפים של הצדדים, הוא משותף ושייך לשני בני הזוג, ואין משמעות לעובדה כי הרכוש רשום רק על שם אחד מהצדדים, מי רכש אותו ומאילו כספים נרכש ע"י אחד הצדדים והצטבר.

ומה אם הבעל או האישה ירשו דירת מגורים מהוריהם במהלך חיי נישואיהם, בעת הגירושין, האם במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג תחולק הדירה?

כאמור לעיל, בית משפט בוחן מתי התחתנו בני הזוג. אם באו בקשר הנישואין לאחר שנת 1974, יחול חוק יחסי ממון בין בני זוג. והבית שנתקבל בירושה ע"י מי מהוריו של אחד מבני הזוג, ישאר אצלו בלבד ולא יחולק במסגרת איזון המשאבים בעת הגירושין, למעט אם בני הזוג הסכימו אחרת, לרבות בהסכם ממון. אם אחד מבני הזוג יצליח להוכיח כי בן הזוג השני אשר ירש מהוריו את הדירה, הבטיח לשתף אותו בירושת הנכס- יוכל בית המשפט להורות על חלוקתו בין הצדדים במסגרת איזון המשאבים.

אני ואשתי מתגרשים ואני סבור שישנם נכסים משותפים נוספים שהיא מסתירה ממני, איך עלי לפעול על מנת לגלות את אותם נכסים?

ישנה אפשרות, בעת עריכת הסכם הגירושין, להחתים את אשתך על תצהיר אשר יפרט את כל רכושה. חתימה על תצהיר כזה תבטיח לך, כי אם יתגלו נכסים נוספים בעתיד, תהיה לך האפשרות לתבוע מחצית מהם. יצוין כי אם קיים חשד להברחת נכסים לרבות כספים במסגרת הליך הגירושין, ניתן לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים, שיופנה כלפי הבנק של בן הזוג הנחשד בהברחה, לנכסים הרשומים על מי מהצדדים באופן בלעדי.
במקרה וצד "הצליח" להעלים את הכספים מחשבון הבנק בטרם הגילוי, עת יתגלה הדבר, בית המשפט יראה את העניין בחומרה, שכן יראה בהתנהגות זו כסיכול זכויותיו של בן הזוג השני. המשמעות היא שבעת חלוקת איזון המשאבים, בית המשפט יראה את הכסף שהוברח, כזכות שנשללה וכנכס שהיה שייך גם לבן הזוג השני באופן יחסי.

הסתבר לי בדיעבד שבעלי הימר באופן בלתי חוקי על כספים וצבר חובות לשוק האפור, כעת אנו מתגרשים ואני חוששת כי בעת איזון החובות בינינו, אאלץ לשלם מחצית גם על רכיב זה – האם אצטרך לשאת בתשלום חובות אלו?

בגדול, כל חוב אשר נוצר במהלך החיים הרגיל והשוטף של בני הזוג יהא משותף לשניהם. לדוגמא: חוב שנוצר במסגרת רכישות לבית המשותף, הלוואות שניטלו למען משק הבית המשותף, קניות משותפות לרבות מזון וכיוצ"ב. אם מי מבני הזוג יבקש לחלק את החובות באופן לא שוויוני, עליו יהא מוטל הנטל להוכיח, למה לא צריך לאזן את החובות באופן שווה.
מנגד, אם נוצר חוב אישי, שלא במסגרת המאמץ המשפחתי ולטובתו, יהא מוטל נטל ההוכחה לחלוקה שוויונית של החוב, על הצד שיצר את החוב, שכן ברירת המחדל היא, בלא הוכח אחרת, כי עליו יהיה לשאת באחריות באופן בלעדי, על חוב שנוצר באופן בלתי חוקי.

לאיזו ערכאה שיפוטית יש סמכות לדון בעניין חלוקת הרכוש?

הסמכות לדון בסוגיית הרכוש מסורה, הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני, כאשר לבית המשפט לענייני משפחה ישנה אפשרות להגיש תביעה עצמאית בענייני חלוקת הרכוש וזאת בהנחה ולא נכרכה תביעה כנה כזו לתביעת הגירושין, עת הגשתה לבית הדין הרבני - שאז הסמכות לדון בענייני הרכוש תהא נתונה לבית הדין.

ואם ישנו נכס הרשום על שם אחד מבני הזוג?

כאמור לעיל, בן הזוג השני, אשר הרכוש לא רשום על שמו, יהא זכאי למחצית מהזכויות בנכס. יוזכר כי בשביל למנוע הברחת נכסים על ידי מי מבני הזוג, אשר הרכוש רשום על שמו, יש צורך להגיש בקשה לסעדים זמניים, על מנת למנוע את הברחתם ולהבטיח את זכותו באותם נכסים, עת יתברר העניין בבית המשפט.

במשך שנות נישואינו, גידלתי את הילדים בבית ואילו בן זוגי התקדם באופן מקצועי, פיתח קריירה, עבד לרוב וצבר נכסים רבים מהכספים שהרוויח. כעת אנו מתגרשים והוא מבקש להוציא חלק גדול מהנכסים שנצברו כרכוש המשותף, בטענה כי הוא זה שעבד ושילם עבורם והם שייכים רק לו. האם אני זכאית לשיתוף ברכוש במסגרת איזון המשאבים?

בימינו, בתי המשפט מכירים במאמץ המשותף של שני בני הזוג במהלך נישואיהם, דהיינו- גם אם בן הזוג האחד נשאר בבית המשותף והקריב את זמנו וכוחותיו למען הבית הבית המשותף, לרבות עבור גידול הילדים, ללא קשר ליגיעתו מעבודה, גם צד זה זכאי למחצית מהרכוש המשותף שנצבר, שכן הצד "שזכה" להתקדם בחיים, עשה זאת על חשבונו ובזכותו של הצד שנשאר "מאחור" בבית. חשוב לציין כי ככל ומדובר בהון אנושי, קשה לאמוד ולשום את ערך ההון הנל, אולם הדבר בהחלט אפשרי וניתן לחלקו במסגרת איזון המשאבים.

התגוררתי יחד עם אשתי, בתקופת נישואינו, בדירת המגורים אשר שייכת לה ואשר נרכשה על ידה בטרם התחתנו. לאורך שנות נישואינו, שילמתי משכנתא עבור הנכס מהכנסותינו המשותפות לי ולאשתי והוצאתי כספים רבים להשבחתו של הנכס, כמו עבודות שיפוץ ותחזוקה שוטפת לדירה. כעת אנו מתגרשים ואינני יודע, האם במסגרת איזון המשאבים עת הגירושין אקבל מחצית הזכויות בדירה?

כאשר נעשה מאמץ משותף לתחזק את הנכס, אף להשביח אותו, במהלך שנות נישואי הצדדים, לרוב בתי המשפט יקבעו כי חזקה שהיה שיתוף, ויש לפצות את בן הזוג על הוצאות ההשבחה ואחזקת הנכס – מצב בו ההשקעה הייתה לא משמעותית, אך במקרה בו בן הזוג השקיע באופן מהותי בנכס- בתי המשפט ינטו לקבוע כי הנכס בכללותו משותף לשני בני הזוג ויש להכיל עליו את חזקת השיתוף. הדבר מתחזק וקל יותר להוכיח שיתוף בדירה, שעה שתשלומי המשכנתא עבורה שולמו מההכנסות השוטפות של משק הבית באופן משותף.

הגרוש שלי קיבל פיצויים לאחר שכבר התגרשנו, האם יש לי זכות לקבל חלק מהפיצויים שקיבל?

כאמור לעיל, רכוש משותף יכול שיהא גם זכויות סוציאליות, המגיעות למי מבני הזוג, לרבות פיצויי פיטורין. בהתאמה, צריך לחשב את החלק היחסי שמגיע לבן הזוג השני. לצורך העניין, אם בני זוג חיו יחדיו ובמשותף כ- 20 שנים, ורק לאחר 5 שנים לאחר הגירושין, קיבל אחד מבני הזוג פיצויים ממקום עבודתו, בן הזוג השני יהא זכאי באופן יחסי (במחצית) מכספי הפיצויים שקיבל בן זוגו לשעבר, רק עבור תקופת הזמן המשותפת (20 שנים), בה ניהלו משק בית משותף.
דהיינו – אם קיבל סכום כספי פיצויי פיטורים ממקום עבודתו, יש לחלק את הסכום באופן יחסי, כמה צבר בן הזוג פיצויי פיטורים במסגרת 20 השנים הראשונות (אותם העביר וניהל משק בית משותף עם בן הזוג השני) ואז לחלק את הזכות הזו בחצי. לצורך הדוגמא אם קיבל כ-100,000 ש"ח כספי פיצויים, ובהנחה וכל שנה הוא צבר כ- 4,000 ש"ח באופן שווה, אז בן הזוג השני יהיה זכאי רק למחצית מ- 4/5 מהסכום הכולל, שהם 40% מהסכום הכולל, קרי מחצית מ- 80,000 ש"ח השווים ל40,000 ש"ח.

אשתי בגדה בי, האם חלוקת הרכוש עת הגירושין תהיה שווה בינינו?

באופן עקרוני, נקבע בפסיקה כי לא תהא השפעה על חלוקת הרכוש עקב בגידה, אך חשוב לציין כי לבית המשפט ישנו שיקול דעת רחב להחליט בעניין, ואף סעיף 8 לחוק יחסי ממון, מסמיך את בית המשפט לחלק את הרכוש בין בני הזוג לא באופן שוויוני מטעמי צדק. כלומר, בית המשפט רשאי לקבוע שהרכוש לא יתחלק באופן שווה, לפי בקשת אחד מבני הזוג, ויכול לקבוע חלוקה לפי יחס אחר.

האם ניתן להתנות גט בויתור על רכוש מסוים, כגון ויתור על דירת המגורים?

תיאורטית, ניתן לעשות זאת. לעיתים הצד הרוצה לסיים את הליך הגירושין מהר ככל האפשר נתון תחת לחץ מסוים ועל כן מסכים לוותר על דברים רבים בכדי לסיים את הסכסוך. הצד השני עלול לנצל זאת ו"לסחוט" אותו מבחינה רכושית ורגשית. כאשר זה המצב, עדיף לצד "הנסחט" לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המומחה בדיני משפחה.

אני רוצה להתגרש, בעלי מסכים אך דורש ממני לחתום על וויתור כל הזכויות שלי בפנסיות ובהטבות הסוציאליות שלו. האם כדאי לי ?

לא מומלץ לוותר על מחתית הזכויות הסוציאליות להן זכאים הצדדים אחד מהשניה בעת פרידה. לעיתים מדובר בכמאות אלפי שקלים אשר נצברו במשך שנים בקופות הפנסיה, כסף אשר הצדדים זכאים לו. ויתור על זכויות אלו לעיתים מהווה ויתור על כספים רבים שצד אחד שלא חסך או קידם את הקריירה של הצד השני שעבד וחסך – יותיר את צד אחד חסר כל כמתבגר בשנות הפנסיה. לכן, מומלץ מאד להיוועץ בשירותי עו"ד מומחה בתחום לפני חתימה על הסכם או ויתור.

לפני מספר חודשים התגרשתי מבעלי ובהסכם עליו חתמנו ואשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, הסכמנו כי סכום המזונות אותו ישלם בעלי יהיה בסך של 2,000 ש"ח. האם אני יכולה היום לתבוע הגדלה של הסכום?

ניתן לתבוע הגדלה של סכום המזונות רק כעבור שישה חודשים מיום אישור גובה המזונות ולא לפני כן. אולם עלייך להוכיח שחל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק הגדלה כזו (למשל אם חלה ירידה בשכרך, חלה עליה בשכר בעלך וכו'). בכדי לעשות זאת בדרך הנכונה, מומלץ לפנות לעורך דין אשר יעזור לך להוכיח שינוי כזה ויוכל לייצגך כראוי בבית המשפט.

בעלי נוקט כלפי באלימות מילולית הפוגעת בי מאד. ברצוני לעזוב את הבית אולם חוששת להפסיד בשל כך את חלקי ברכוש המשותף לנו. האם אני יכולה לעזוב מבלי שייפגעו זכויותיי?

בדרך כלל- כאשר האישה עוזבת את הבית, בעזיבתה שוללת את זכאותה למזונות מבעלה. אך במקרה של אלימות מצד הבעל הגורמת לאישה להרגיש מאוימת ותחת סכנה, יש לפנות מייד לקבלת עזרה. חלקה ברכוש המשותף לא יפגע והיא תהא זכאית למחצית הרכוש באם לא נכתב אחרת בהסכם ממון שערכו הצדדים.

האם בכדי לראות את ילדיי אני חייב להיפגש עימם במקום אשר בוחרת אם ילדיי?

לא! ניתן לקבוע הסדרי ראייה אשר יורו מתי ואיפה תוכל להתראות עם ילדיך. לרוב ההסדר כולל זמנים לראייה ולא מקומות, אולם באם ישנה בעיה כלשהי ניתן לראותם בפיקוח עובד סוציאלי ולאו דווקא היכן שדורשת אם הילדים.

האם הגרוש שלי יכול לעכב את חלוקת הרכוש בינינו?

אם יש הסכם או פסק דין מאושרים על ידי בית המשפט - הגרוש אינו יכול לעשות כלום בנוגע לכך וכל עיכוב על ידו ייחשב כהפרת ההסכם וניתן לנקוט כנגדו בצעדים משפטיים.

אני בהליכי גירושין מאשתי במסגרתם אנו מוכרים את הדירה. לאן יש להעביר את הכסף אשר יתקבל תמורתה?

יש לפנות לעורך דין אשר יפתח חשבון נאמנות בו יופקד הכסף עד אשר יוחלט על אופן חלוקתו.