פס"ד בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית – תקדים אשר יצר מהפכה בדיני המזונות:

שאלות רבות עולות בעקבות פסק הדין מחולל השינוי הנ"ל:

• האם אני יכול להפחית את המזונות שנקבעו לי לפני שנים כאב במשמורת משותפת?
• אני עומד להתגרש, האם כדאי לי לבקש משמורת משותפת? האם זה יחסוך לי את דמי המזונות?
• אני עומדת להתגרש, בעלי מבקש משמורת משותפת, האם מגיעים לי דמי מזונות?

ועוד שאלות רבות כדוגמתן....

פסק הדין הנ"ל נקבע כאחד מפסקי הדין החשובים לשנת 2017 על ידי שופטי בית המשפט העליון.

שנים רבות המציאות הייתה כי בעת הגירושין, הגבר צריך לשלם לאישה דמי מזונות עבור ילדיהם המשותפים, וזאת גם במקרים בהם התקבלה החלטה על משמורת משותפת ובה חלוקה שוויונית בזמן, שיש להורים יחד עם ילדיהם.

כך שגם במקרים בהם האם השתכרה משכורת הדומה לזו של האב ולעיתים אף גבוהה יותר, החובה לדמי מזונות הייתה חלה על האב בלבד, למעט מקרים בהם בית המשפט התחשב בנסיבות מסוימות כך שהפחיתו לאב מדמי מזונותיו.

ראוי לציין כי לצד תשלום דמי המזונות, חויב האב גם בתשלום דמי מדור (המהווים תשלום יחסי על הוצאות שכר הדירה או דמי המשכנתא) ובנוסף אחזקת המדור החלים על האם וזאת חרף העובדה שהילדים דרים בבית האב כמחצית מהזמן. ועוד, תשלום נוסף שחויב האב לשלמו, הינו בגין ההוצאות השוטפות השונות כמו: מחצית מהוצאות החינוך של הילדים, הן תשלום למסגרת החינוך של הילד, גן, בית ספר וכיוצ"ב, הן תשלום לשיעורים פרטיים ו/או חוגים ועוד. כמו כן חויב האב במחצית ההוצאות הרפואיות של הילדים.

שנים רבות, המצב האבסורדי היה כי האב נאלץ לשלם מזונות לאם על אף שהרוויחה יותר ממנו וזאת רק בשל עקרונות הדין העברי שחל בדיני המשפחה בישראל. בכך נוצר מצב לא שוויוני של בית "עני" מצד האב, שנאלץ לשאת בהוצאות נכבדות, ובמקביל עליו לקיים את עצמו וילדיו מהמעט שנותר "בכיסו".

נכון להיום, הגיע רגע מכונן, שיצר מהפיכה בתחום דיני המשפחה, בעניין חלוקת דמי המזונות בין האב לאם בצורה הוגנת. פסק דין בע"מ 919-15 יצר תקדים משפטי, משמעותי מאד, המהווה צעד נוסף בדרך לשינוי גדול, בדיני המשפחה ככלל ובדיני המזונות בפרט, כך שבנסיבות מסוימות, חלוקת דמי המזונות לילדים תהא שוויונית והוגנת בין ההורים, עד כדי ביטול תשלום דמי המזונות השוטפים.

השלכות פסק הדין:

בחודש יולי 2017, קבע הרכב של 7 שופטים, בבית המשפט העליון, כי במקרה של משמורת משותפת לילדים שגילם הוא 6 - 15, כאשר שכרם של שני ההורים דומה, תוך מתן משקל ראוי לסך המשאבים שעומדים לרשות כל אחד מההורים, בנוסף לצרכיהם האישיים- לא ישולמו מזונות קטינים.

על פי פסק הדין, מסתמן שאנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה, בה הגישה תהיה שוויונית יותר כלפי שני המגדרים. החל מאותו יום מכונן, בני זוג אשר חולקים משמורת משותפת על ילדיהם, שניהם יהיו שותפים לדמי המזונות ויחויבו בהתאם ליכולתם הכלכלית.

באשר להוצאות המדור- יחולקו בצורה שווה בין האב לאם וההוצאות השוטפות יקוזזו מדמי המזונות, אותם יקבע בית המשפט, בהתאם כאמור לנסיבות.

אמנם באיחור, אך הגיע העת לתקדים צודק:
פסק הדין מותאם לימינו, בהם כחברה אנו מכוונים, לשוויון ולחלוקה הוגנת בהוצאות בין ההורים, לרבות בדמי המזונות של הקטינים, וזאת גם בשל הרציונל בו הילדים יזכו לדור ולהתקיים בשני בתים, של מי מהוריהם, ואשר ביכולתם לספק להם יציבות ולכלכלם באופן שווה.

במשך הרבה שנים, נאלצו אבות גרושים, לשלם דמי מזונות גבוהים, עבור ילדיהם הקטינים, גם כאשר השתכרו באופן דומה לשכר של האם, אף כאשר שכרם היה נמוך יותר משכרה של האם, וזאת חרף המצאותם של הילדים יחד איתם מחצית מהזמן.

כלומר, דמי המזונות ניתנו לאם בנוסף להוצאות הכספיות החלות על האב, כאשר הילדים מצויים עמו, במסגרת של משמורת משותפת. מצב לא שוויוני זה, לא לקח בחשבון שגם לאותם אבות, יש הוצאות כגון: שכר דירה או משכנתא, חשבונות שוטפים, קניות נוספות לרבות מזון עבור הקטינים כאשר הם שוהים עימם והוצאות רבות נוספות.

על מנת להבין עד כמה המצב שהיה לפני פסק הדין הנ"ל היה לא הוגן, נביא דוגמא להמחשה:
אב שיש לו שני ילדים, בגילאים שבין 6 ל-15, נאלץ לשלם דמי מזונות, מדור וחלק מההוצאות השוטפות הנוספות כמו חוגים וקייטנות - כאשר הסכום הכולל שהיה אמור לשלם בכל חודש, היה מגיע במקרים רבים לסך הגבוה מ-6000 ₪.

בהנחה שהינו משתכר כ-10,000 ₪ לחודש (הנחשב גבוה מהשגר הממוצע היום במשק), ובהנחה ששכרה של האם משתווה לשכרו, האב היה נשאר כל חודש, לאחר הורדת המזונות, עם סכום של כ-4000 ₪ (וזה במקרה בו יש לו רק שני ילדים), בעוד האם זכתה לסכום העולה על 15,000 ₪. יוזכר כי מדובר במצב של משמורת משותפת, בו הילדים מבלים, באופן שווה, מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים, משמע גם לאב יש הוצאות כספיות נוספות הקשורות לקטינים.

מזונות ילדים בעת גירושין בהתקיים הסדר של משמורת משותפת:
כיום, אבות גרושים יכולים להיות יותר אופטימיים, עם מבט אופטימי צופה לעתיד, כאשר בבואו של בית המשפט לחשב את גובה דמי המזונות, הינו מתייחס לפרמטרים כגון: גובה ההשתכרות של האב, רמת מעורבותו עם הקטינים, גובה ההשתכרות של האם ופרמטרים נוספים הנוגעים ליכולות הכלכליות של כל אחד מההורים לרבות נכסים בידי מי מהצדדים כמו דירת מגורים, הוצאות של מי מהצדדים כמו דמי שכירות, הוצאות שוטפות וצרכי קיום בסיסיים, כאשר כל אלו ייבחנו בצורה שוויונית, ללא קשר למגדר אליו משתייך כל אחד מההורים.

בתי המשפט החלו ליישם הלכה זו, למרות שלא תמיד מחילים אותה על מקרים, שכן כל מקרה משתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, עדיין ניתן לראות מגמה של שינוי חיובי ושוויוני בעניין.

כדוגמא: בתמ"ש 30291-07-16 צ. ואח' נ' צ (פמ"מ - 22/5/18)- פסק דין של בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, שניתן על ידי כב' השופט ארז שני, נתן התייחסות לבע"מ 919/15 שלעיל לעניין החלוקה השוויונית של דמי המזונות המשולמים מהאב לידי האם. בפסק הדין התייחסו למספר פרמטרים:

א. גיל שתי הקטינות היה 10 ו-7.5 שנים, דהיינו עברו את גיל 6 ואינם נמצאים בחזקת הגיל הרך.
ב. הכנסות האב הגיעו לסך 9,000 ש"ח בחודש (לערך) ואילו הכנסות האם היו גבוהות משלו כ- 11,500 ש"ח לחודש לערך (כולל הוצאות דלק (נסיעות) ורכב צמוד ממקום עבודתה. על כן יחס ההכנסות בין האב לאם הינו כ- 44% לאב ו- 56% לאם.
ג. האב שילם דמי שכירות בסך 3,500 ש"ח בחודש ורכב על קטנוע אשר כשלעצמו אין לו ערך רב.
ד. ברכישת האם את דירת המגורים המשותפת מהאב תוך נטילת משכנתא בסך 4,000 ש"ח לערך, מספקת בכך האם לקטינות מדור לע¬¬¬¬ת שהייתן אצלה, ובוא בעת מגדילה את הונה (ראו: תמ"ש (נצ') 12776-09-08 ג' י' נ' א' י' {פמ"מ – 1/5/2013}).
ה. חישוב דמי המדור נקבע שיהא 40% מתוך 1/7 מדמי התביעה למדור שהם כ-3,500 ש"ח, שהם סך 200 ש"ח בתוספת 100 ש"ח נוספים לדמי אחזקת מדור (בסך הכל 300 ש"ח) וזאת למרות יחס ההכנסות בין הצדדים.
ו. הבנות לנות אצל האב פעמיים בשבוע בימי ב' ו-ד' בנוסף לסופי שבוע.
ז. שני ההורים תפקדו מזה כמה חודשים עם זמני שהות הקרובים מאד לשוויון, יחסי ההורות תוארו כתקינים וזאת לאחר קבלת תסקיר משלים ע"י פסיכולוגית. נקבעה משמורת משותפת לקטינות.
ח. בכתב תביעתה של האם למשמורת (תמ"ש 30401-07-16), דרשה לקבל משמורת בלעדית על הקטינות בתקיפות, ללא כל אפשרות למשמורת משותפת, גם כאשר סברו שירותי הרווחה כי ראוי שתתקיים משמורת משותפת לקטינות.
ט. כשקבעו את יחס ההכנסות ואת יחס זמני השהות, לא מצאו כי ישנם הוצאות נוספות שאינן תלויות שהות, לעניין תשלום שוטף של מזונות.
י. מזון ביגוד והנעלה ירכוש כל אחד מההורים, לעת שהות הבנות עימו.
מעת פסיקת המזונות הזמניים השתנה המצב, הצדדים הפרידו מגוריהם, התגרשו, ונפסקו מזונות קבועים באופן שווה בין הצדדים למעט רכיב המדור, כאמור לעיל בו חויב האב בסך 300 ש"ח להעביר לידי האם.
יא. בנוסף חויב האב לשאת באופן יחסי גם ב44% מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינות כמו גם בהוצאות החינוך שלהן כולל קייטנות וחוגים בסך של עד 150 ש"ח לחוג לחודש בעבור כל קטינה. ואת היתרה תשלום האם!

אין ספק כי האם בתביעותיה, הפריזה בדרישותיה לכספים עבור רכיבי המזונות והמדור ביתר, ובדרך זו פעלה בחוסר תום לב. האם הפרה חובתה זו, במיוחד כאשר עסקינן ביחסי משפחה, וכל צד חב בחובת תום לב מוגברת (ראו: תמ"ש (ת"א) 10955-04-10 י' פ' נ' א' מ' [פמ"מ – 30/01/2012]).

בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כאשר מדובר בנכסים שבאו בירושה או במתנה, אלו אינם ברי איזון ואילו חלוקת הנצבר, אגב הנישואין, היא בשווה. חלוקה שאינה שוויונית היא החריג ולעולם בשיקול דעת בית המשפט, הן באשר לעצם החלוקה החריגה והן באשר לשיעורה. (ראו: בע"מ 1955/17 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 18/4/17}).

גם טרם ניתנה ההלכה בבע"מ 919/15 שלעיל, צוו בעלי הדין בחוש מידה ובתי המשפט התחשבו גם בזמני השהות וגם ביחס ההכנסות של הצדדים בבואם לפסוק מזונות, קל וחומר לאחר מתן פסק הדין התקדימי – אשר יצר הלכה זו, שעניינה גם בשינוי משמעותי באופן חלוקת הנשיאה בנטל המזונות.

חזקת הגיל הרך אמנם עודנה קיימת, אולם בהינתן הנסיבות המתאימות, הנטל הוא על זה הכופר במשמורת משותפת להוכיח מה הטעם כי לא תינתן כזו (ראו: 4575/00 פלונית נ' אלמוני, נה(2) 321 {פמ"מ – 8/1/2001}).

משמורת אינה קשורה בהכרח לשוויון מוחלט בזמני השהות של הקטינים אצל הוריהם, אלא קשורה יותר ביכולת התפקודית של יחידי ההורים או של שניהם יחדיו, לנהל את חיי השגרה של הקטין. על כן, משמורת משותפת תשמש לא רק ככלי חברתי לשיוויון בהורות ולא רק כביטוי לשני הורים מתקשרים הפועלים לטובת הקטין לאחר פרידתם, אלא ולעיתים אפילו ככלי למניעת השתלטות חריגה של הורה על חיי הקטין, כדי לגרום הפרעה וניכור ביחסיו עם ההורה האחר, אף שזהו מקרה פחות שכיח.

"משבא לעולם בע"מ 919/15, המשמעות של היות המשמורת המשותפת או יחידנית, זניחה לעניין חישוב המזונות... משאותה הלכה חלה לא רק במקרים של משמורת משותפת, אזי זמני השהות הם הקובעים, יחד עם יחס ההכנסות (של הצדדים) את שיעור המזונות, ואילו המשמורת היחידנית הפכה לדרך בה "מוצבע" על "הורה מרכז", כמובנו של מושג זה בבע"מ 919/15, אף כי גם במשמורת משותפת ניתן לזהות כזה... למעשה, על הרצון במשמורת משותפת ככלי לחסוך מזונות, או על הטענה כי אב רוצה במשמורת משותפת רק כדי "לחסוך מזונות", הולך ואובד הכלח..." (ראו פס' 64-66 - פסק דינו של השופט ארז שני).

תם ולא נשלם.