ירושה לפי דין – ירושה לפי צוואה:

צוואה, מהי?

צוואה היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. המסמך יהא בר תוקף, אם נעשה באחת הדרכים הקבועות בדין, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.

במקרים רבים, צוואה או עיזבון מתנהלים דרך מנהל עיזבון טרם העברת הירושה לנמענים (היורשים). לעיתים אדם בעיזבונו, צוואתו או במעמד פתיחת חשבון ביטוח חיים, מבקש לתרום חלק מהסכום למטרות בהם חפץ, מעבר לילדיו או משפחתו.

בצוואות לעיתים אף מציין אדם את הצורה והתנאים בהם יחפוץ כי הכספים, לרבות קרנות הנאמנות, יועברו לילדיו או לנמענים לחלק בירושה. לעיתים אנשים אף מבקשים בצוואתם לקבור עצמם יחד עם כלל כספם ללא העברתם לילדיהם או משפחתם.

אדם יכול להתנות בצוואתו תנאים ולהוריש את רכושו רק למי שקיים את התנאים. לדוגמא, תנאי בצוואה יכול שיהא כי על מנת שיורש יירש את דירת המגורים, יקבלה רק בתנאי שלא יוכל למכור אותה במשך תקופה ארוכה, אף לא יוכל למכור אותה כלל.
לא ניתן להתנות בצוואה תנאים פסולים: ישנם אנשים רבים המתנים את העברת הרכוש ליורש בקיום אורח חיים מסוים, כמו למשל "יירש אם ימשיך לקיים מצוות, ולקיים אורח חיים דתי"
הפסיקה הגבילה את היכולת הזו, מטעמים של מוסר ותקנת הציבור, באופן דומה למצבים בו מגבילים פעולות אחרות כמו תוכנו של חוזה והן מטעמי הגברת העבירות בנכסים, כך שלא ירבו הנכסים הקשורים לעד בהוראת צוואה ותנאים מלפני שנים רבות.
תנאי רדיקלי המתנה העברת העיזבון לידי היורשים על פי צווה בשינוי מהותי באורח החיים, כמו גירושין, קיום אורח חיים דתי, או מתן חינוך מסוים לילדים, או הוראת צוואה המתנה אי עבירות לנכס לתקופה ארוכה, ישנם סיכויים רבים שייפסל, ובית המשפט לא יאשר תנאי שכזה.

אדם בחייו יכול לערוך מספר צוואות, כל עוד הוא בחיים, בצוואתו יכול לעשות כרצונו, לשנות אותה, להוסיף או לגרוע ממנה פרטים ואף לבטלה לחלוטין. חשוב לומר כי הצוואה האחרונה שערך אדם בחייו (מבחינה כרונולוגית של זמן), היא זו המחייבת, ולא נוסחים קודמים לה.
יצוין כי בדרך כלל נהוג לרשום בצוואה במפורש- כי זו מבטלת את כל אלו שקדמו לה. עוד החוק קובע בעניין זה, כי במקרה שישנה התנגשות בין הוראה בצוואה אחת לבין הוראה לצוואה שניה בזמן, מבטלת הוראת הצוואה המאוחרת בזמן את הוראות הצוואה שקדמה לה.

אילו סוגי צוואות ישנן?

המשפט הישראלי, לפי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965, מכיר בארבעה סוגי צוואות, אולם יש הרואים את הסעיף המקנה זכויות בעיזבון לבן הזוג כסוג חמישי של צוואה, הנקרא "צוואה בחיים", ובהתנהגות הגורמת לכך שאדם ייחשב כבן זוג, (שעיקרה קיום הרמוניה זוגית ומשק בית משותף), משום מעשה של ציווי, אם כי במקרה זה חל ההסדר האמור בחוק הירושה, ולא הסדר שעליו חשב המצווה.

סוג ראשון – צוואה בכתב יד:
מסמך הכתוב כולו בכתב יד, חתום בכתב יד, הנושא תאריך בכתב יד, המורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, הוא צוואה בכתב יד. יוערף שמכיוון וצוואה כזו היא לכאורה הסוג שקל ביותר לעשותו, בדרך כלל המסמך לא ייבדק על ידי עו"ד, או אדם הבקיא בחוק, עד לאחר מותו של האדם. יש סיכוי גבוה כי אם אדם שאיננו משפטן, ינסח את מסמך הצוואה, יתגלו בו שגיאות רבות שיובילו לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה מזה שאליו התכוון המצווה. צוואה מסוג זה מומלצת רק למי שבטוח ומכיר את הוראות החוק ויכול לנסח צוואה תקפה ושלמה מבחינה צורנית שתשקף את רצונו, ובמילים אחרות – למשפטנים.

סוג שני – צוואה בעדים:
מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, ועל פני המסמך באה חתימתם של שני עדים, הינו צוואה בעדים. זהו סוג נפוץ מאד של צוואה, צוואה זו נערכת לרוב במשרד עורכי דין, ובמקרה זה מסתייע המצווה לרוב בשירותי עורך הדין, הן לניסוחה הנכון של הצוואה, והן על מנת לבחון האם המסמך שנערך אכן עונה על הדרישות החוקיות. אמנם אין ביטחון כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף, אך עורך דין היודע את מלאכתו, יכול להבטיח ללקוחו כי לאחר מותו ייעשה ברכושו כרצונו.

סוג שלישי – צוואה בפני רשות:
אמירה בעל פה בפני אדם (מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה), שופט, רשם, נוטריון, אשר לגבי אמירה זו נערך פרוטוקול ואותו שופט או רשם מאשר על פני הצוואה כי נערכה בפניו, נקראת צוואה על פי רשות. יצוין כי צוואות אלו נדירות יותר.

סוג רביעי – צוואה בעל פה או צוואת שכיב מרע:
בנסיבות המצדיקות זאת, אדם חש ורואה עצמו, לפני המוות (הנקראת גם "שכיב מרע"), ומצווה בפני שני עדים בעל פה, ועדים אלו ערכו זיכרון דברים, והפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל הניתן לאמירת הדברים של המצווה, תיקרא צוואה בעל פה או צוואת שכיב מרע. צוואה זו תפקע לאחר חודש, אם תם האיום על חיי המצווה ועודנו בחיים.

מהי צוואה הדדית?
אמנם, לפי הדין הישראלי, הצוואה היא מעשה אישי, ואין לאפשר לאדם אחר להשפיע בדרך כלשהי או להתערב בניסוחה ועריכתה, בוודאי כאשר אדם הוא הנהנה מן הצוואה. החוק הישראלי מכיר באינטרס שיש לשני בני הזוג הנוגע לצוואת בן זוגם. תיקון סעיף 8א לחוק הירושה משנת 2005, קבע כי ניתן מצב בו בן זוג מוריש את רכושו לבן זוגו וזאת למען היורש יוריש בבוא יומו את רכושו לילדיהם המשותפים. בהתאמה, אם בן הזוג השני הולך לעולמו בטרם המצווה הראשון, משנה בן הזוג הנותר בחיים את צוואתו כך שמוריש את כל רכושו לאחרים.
דהיינו, החוק מכיר במצב של "צוואה הדדית", היכולה להיות על מסמך אחד עליו באה חתימת שני הצדדים, או על שני מסמכים נפרדים. צוואה מסוג זה, הנערכת על ידי שני בני זוג, מובטחת מפני שינויים. אדם הרוצה לשנות צוואה הדדית בעוד בן זוגו בחיים, חייב להודיע על כך לבן הזוג השני ובכתב, כתנאי לקבלת האפשרות לשנות את צוואתו. לאחר פטירת בן הזוג, אם טרם חולק עיזבון בן הזוג, חייב הרוצה בשינוי הצוואה ההדדית להסתלק מזכותו בעיזבון בן הזוג, על מנת לשנות צוואתו, ואם חולק העיזבון, עליו להשיב לעיזבון את כל מה שקיבל ממנו, על מנת לשנות את צוואתו. ההוראות הנ"ל נמצאות בסעיף 8(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
יוטעם כי סעיף 8(ג) לחוק הירושה, מאפשר להתנות על האמור לעיל, דהיינו- סעיף קטן (ג) מאפשר לבני הזוג לציין מנגנון השונה מזה הקבוע בחוק הירושה.

מהם פגמים בצוואה?
כבר עתה יצוין כי לא כל מסמך שנערך על ידי אדם, שהתכוון שיהיה צוואה הוא אכן ייחשב ככזה, וזאת בשל קיומם של מספר פגמים היכולים לפסול צוואה.

להלן ארבעה סוגי פגמים:

א. פגם בכשירות המצווה:
נהיר כי רק אדם הכשיר מבחינת גילו וצלול בדעתו יכול לערוך צוואה. יוסבר- ילד (קטין), לא יכול לערוך צווה, כמו גם אדם הלוקה בשכלו, או שאינו מבין את משמעות מעשיו – לא יכול לערוך צוואה. כך גם אם צוואה נערכה על ידי אדם שהיה נתון להשפעה של תרופות אשר פגעו בצלילות דעתו בסמוך ולפני פטירתו, תהא בטלה מסיבת אי הכושר של המצווה לצוות. ואין משמעות אם יכלה להיות כשירה לפי צורתה, תכנה או נסיבות עשייתה. אם קיים ספק בעניין – אין ספק כי יש פגם בצוואה מחמת שהמצווה לא היה כשיר לעורכה.

ב. פגם צורני בצוואה:
לא לפני שנים רבות, היו מספר הוראות חוק מסובכות, שלא איפשרו להכשיר צוואות בהן נפל פגם או חוסר (אף במקרים של טעות ובתום לב), כמו למשל אי ציון תאריך על גבי הצוואה, או פגם או חוסר בחתימת המצווה. בשנת 2004 אושר תיקון מס' 11 לחוק הירושה הקובע כי "אם התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא לקיימה" גם אם נפל בצוואה פגם מן הפגמים המנויים בחוק. תיקון זה בא בעקבות פרשת קניג נ' כהן , בו התאבדה אישה צעירה, אשר הותירה אחריה צוואה, בה היא מדירה את בעלה מרכושה. הבעל פנה לבית המשפט וביקש את פסילתה של הצוואה מהסיבה שלא הייתה ערוכה בכתב יד ונעדרה חתימה ותאריך. בית המשפט פסל את הצוואה, למרות שהיה ברור לו כי החלטה זו עמדה בסתירה כנגד רצונה האחרון של המתאבדת. כיום, לפי החוק, יש לבית שיקול דעת רחב יותר על מנת להתגבר על הפגם או החוסר שמתגלה בצוואות.

ג. פגם הנוגע להוראת הצוואה:
בחוק הירושה ישנם מספר הוראות מכוח צוואה שאין לקיימן, כמו במקרה שכיח בו קיימת צוואה שיש בה הוראה המעניקה חלק מהצוואה לאדם שלקח חלק בעריכתה. ישנם מקרים רבים בהם "לזוכה" לפי צוואה יש חלק מסוים באירועים שהובילו לכתיבתה, אף לעריכתה. למשל, כאשר אחד הילדים לוקח את הוריו אל עורך דין ואלו דואגים לכך שתירשם צוואה. 

חשוב כי במקרים אלו, עורך הצוואה יקפיד לנסח ולערוך את הצוואה בעצמו, כאשר בכל הנוגע לניסוחה ועריכתה, תהא הפרדה מפורשת בין המצווה לבין כל אדם אחר. כדאי כי המצווה יסביר את צוואתו לעורך הדין העורך את הצוואה, כשאין עוד איש מלבדם נמצא בחדר בעת הזו. כמו כן, רצוי שבעת החתימה על הצוואה, לא יהיה נוכח במקום אף אדם הנחשב "כזוכה" לפי הצוואה. כך יהיה יותר קל לקבוע כי הצוואה שיקפה את רצונו של המצווה ושאף אחד לא לקח חלק בעריכתה מלבד המצווה ועורך הדין.

ד. פגם הנוגע לנסיבות עריכת הצוואה:
אם צוואה נערכה תחת איום, רמיה, כפייה, השפעה בלתי הוגנת על המצווה וכיוצ"ב- אז צוואה זו תהיה בטלה ומבוטלת. ישנם מקרים רבים בהם בני משפחת המצווה טוענים כי אדם אחר השפיע בצורה ניכרת על שיקול דעתו של המצווה עד כדי "השפעה בלתי הוגנת" אשר באמצעותה, שלל את רצונו החופשי של המצווה בפני רצונו שלו. על פניו, צוואה כזו יכולה להיות כשרה לחלוטין מכל בחינה אחרת, אך אם בית המשפט יקבע כי למצווה לא היה רצון חופשי בעת עריכתה, הרי שזו בטלה.

כיצד ניתן לבטל צוואה?

סעיף 36 לחוק הירושה קובע דרכי ביטול צוואה:
בסעיף קטן (א) "המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש, באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם עד ידי השמדת הצוואה.." אם השמיד המצווה צוואתו, חזקה כי התכוון לבטלה.
סעיף קטן (ב) נוקב במצב בה ישנה "צוואה חדשה", גם אם אין בצוואה המאוחרת בזמן סעיף המבטל מפורשות את הצוואה הקודמת, יש לראות את הצוואה המאוחרת כמבטלת את זו שקדמה לה, במידה שהוראות הצוואה המאוחרת, סותרות את הוראות הצוואה הקודמת בזמן, למעט מקרים שאין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת, כך שהוראות הצוואה הקודמת תחולנה ככאלו המשלימות את הצוואה "החדשה".

בית המשפט העליון, ברוב של 4 שופטים כנגד 3, קבע כי עת כוונת המצווה לבטל צוואתו ברורה, זו תבוטלנה גם אם המצווה לא עמד בכל הדרישות הפורמליות של קיום בצוואה. מנגד, כאשר טענה לביטול צוואה הסתמכה על הצהרות לא לגמרי ברורות של המצווה, שהוא ביטל את הצוואה- בית המשפט סירב לוותר על הדרישות הפורמליות וקבע שהצוואה לא תבוטל.

מכל האמור לעיל, חשוב כי בעת עריכת צוואה, תפנו לייעוץ מקצועי של עו"ד המומחה בתחום, וזאת על מנת להימנע מטעויות או פגמים אשר יסכלו את רצונכם להוריש דבר מה ליקירכם.